לגעת באמצע

האימפקט היה לי חווייתי ונעים. ההיכרות עם האנשים הנחמדים, היה לי ממש ממש כיף עם כולם. אני זוכר שבעיקר החווייה הייתה מאד נעימה קלילה וזורמת. הרגיש לי שהסדנה היא מאד מאד נעימה. הרגשתי שאתה על זה ומשקיע, באמת שם.. חשוב שאם אתה מעביר תוכן שאתה תהיה מחובר אליו. כי אז ההעברה של התוכן תהיה ברמה, וזה מה שהרגשתי ממך.

הסדנה ענתה על הצורך שלי לחלוטין. היא ענתה על כמה וכמה צרכים שלאוו דווקא ידעתי שהם צרכים שלי. הטקס ריפוי שעשינו בסוף, זה משהו שמלווה אותי עד היום, וזה משהו שהולך ללכת איתי. באמת, זה היה חלק ממש ממש משמעותי עבורי. גם העבודה אחד מול השני, ברמת הפתיחות שהבאנו אתנו ביחד לתרגילים, הביא לי איזה שהוא מקום שבו הרגשתי שאני נשמעת. ומעבר לזה, וזה לאוו דווקא צורך שחשבתי שיש לי, זה המקום הזה של להעניק למישהו גם ריפוי חזרה. גם קיבלתי תחושה של ריפוי וגם נתתי, והיה בזה ריפוי.

אני זוכרת את התרגיל האחרון, שהיינו צריכים לדבר מול המראה. זה היה מאד חזק, וגם לשמוע אנשים אחרים. וגם המקום של ההסבר והתרגול של הנקבי והזיכרי. גם קצת פתאום נפתחתי לדבר הזה, שיש בי את הניקבי והזיכרי. אז אני חושבת שזה גם משהו שהשפיע עלי ושנפלו לי אסימונים. וכשבדקתי עם עצמי על התכונות של הזכרי או הנשי יותר, אז זה עזר לי להבין מתוך מה פועלת ומאיזה מקום.

דבר ראשון סיפרתי לבן-זוג שלי, ודיברתי איתו על מה שלמדתי. מרגיש לי שהראייה והתפיסה שלי התרחבו. ואם אני מדברת על משהו פרקטי, אז זה שדיברנו על הנושא של להגיד לא, ולשמור על הגבולות, ולדעת לתקשר את זה בצורה שהיא לא סנוביזם, ושזה איפה שהגבול שלי. זה עשה לי ממש טוב.

גם הלב נפתח ומשהו קרה בשעות האלה ששבר את העולם החיצון, והגענו למרחב אחר. הרגשתי שהציניות והיום יום הרגיל של בדרך כלל נשברו. ופתאום הייתי במקום מחומם ופתוח יותר, בעיקר הרגיש פתוח, מכיל יותר וקשוב יותר, ועשה לי טוב ברמות.

יצאתי עם מלא דברים. יצאתי עם יותר ביטחון, להביא את עצמי בצורה יותר מדויקת. זה גם ביטחון וזה גם יותר חקר פנימי. עצרתי את עצמי יותר לשאול בכל מיני נקודות, מה אני באמת מרגישה? מה הגבולות שלי? והאם אני חוצה גבול של מישהו אחר? זה נתן לי זווית ראייה על מישהו אחר, מה הצד השני חווה? הריפוי באמת שזה חלק גדול מאד. ובאמת המקום של ההתבוננות על הגבולות שלי ושל הצד השני.

התרגילים היו מאד עוצמתיים. היו תרגילים שמאד דיברו איתי, נפגשתי עם כמה אנשים מאד מעניינים, אני זוכרת שהתרגשתי מאד. היה שם את הקטע שאני צריכה לדבר אל מול המראה. היה בזה משהו, התחלה של פתיחות נורא גדולה שלי עם אחרים. נורא קל לי להיות בפתיחות עם הרבה אנשים וזה עשה מין סוג של אינטימיות גדולה עם הקבוצה. גם הטיפוסים שפגשתי היו מעניינים, זה היה המפגש הראשון שלי עם מספר אנשים שדומים לי ושונים. זה היה טוב שזה מעורב, גם גברים וגם נשים. זה עשה לי טוב, זה היה מאד מרכך, זה היה מאד אינטימי.

קודם כל, הייתה תחושה מאד טובה, הרבה השתתפות של כולם. זה היה מעניין לשמוע את האנשים, לראות איך הם מגיבים לזה. היה נחמד שנתת את הזווית האישית שלך. זה היה מאד נחמד שאתה פותח ומשתף, ולא נשאר מרוחק כמנחה. בעיקר תחושה של שיתוף וביחד, וחוץ מזה, העניין הזה שמגע הוא לא משהו שמובן מאליו, ואפשר להתחבר לראשוניות של הדבר ולא לרוץ ישר לדברים מרחיקי לכת.

ממש אהבתי את הרעיון של השחרור דרך צעקות. זה היה ממש קשה, וזה היה ממש טוב ביחד. היה איזה קטע עם הפנטזיות שמסתכלים ומפנטזים, זה גם היה לי ממש עוצמתי. ושם יצא לי לחשוב על מה שבא לי, ושזה בסדר וזה מדהים. גם עדיין זה מלווה אותי וזה ממש מדהים.

הדברים שהכי נשארו אצלי זה המקום של הגבולות. איזה כיף שיש לך את זה, היכולת לקבל ריקושט של דחייה, כחוויה של האדם האחר ואפשר לדבר על זה. יש את החוויה שלי ויש את ההוויה של מישהו אחר וזהו זה. חוץ מזה, המקום של ה-לחקור מגע, המקום של קודם כל לתאם, האם אני עושה את זה בשבילי או בשביל הצד השני? ניואנס נורא חשוב. לחקור מגע וללכת לפי המינימום המשותף, לתקשר מגע מראש, מאפשר למתוח את הגבולות, ולהרגיש בטוחים. יצאתי מהסדנה והייתי נורא נורא מרוצה, זה שיש מקום להגיד זה לא בגבולות.

אני חושבת שזה שהכרתי 2-3 אנשים, שאחר כך גם פגשתי אותם שוב. בין אם זה סדנאות נוספות, ובין אם זה יחס שמרגיש קרוב, כי עברנו תהליך ביחד. אז גם אנשים שהכרתי, וגם אני חושבת שקיבלתי נקודת מבט שהיא בעצם אולי קצת שונה כלפי נשים וגברים, אולי קצת להבין יותר.. הבנה של המגדר השני את המגדר הנשי או הגברי.. וגם, אני חושבת שקיבלתי מוטיבציה ממך. שאתה פועל לעשות את מה שבוער בך ומעניין אותך וחשוב לך ומעסיק אותך בצורה כזאת מעמיקה, פשוט כיף לראות את זה. אז זה נתן לי מוטיבציה לפעול בצורות נוספות.

היא ענתה לי על הציפיות. היה חווייתי ותרם לזוגיות, הרגשתי ממש טוב, ולא ציפיתי מראש. היה מגניב שהיה פתיחות בקבוצה ושיח פתוח ואמיתי. אני ממש באתי לעבוד עם הבן זוג שלי, ויצאתי עם דברים אחרים. אפשרות לשיח כנה ופתיחות כזאת שאני לא מכירה, מדברים אחרים בחיים שלי. ממש זוכרת את העניין של הכאב, שאם למישהו כואב אז אפשר להשתמש בגוף ולדבר אל האזור הזה.

קיבלתי יותר מודעות לצד הניקבי והזיכרי. יותר מודעות לדבר הזה שיש גם זיכרי, זה גרם לי לחשוב המון, זה גרם לי אחר כך גם לשאול את עצמי, כשאני מתנהגת ככה, האם אני פועלת מהמקום הזה או הזה? זה גרם לי למודעות למקום הזה, ואיפשר לי גם להיות מודעת למקום של איזה זוגיות אני מנהלת עם עצמי. ואחר כך, כל המקום של לעשות דייטים עם עצמי. זה גרם לי להיות יותר במודעות. ולדעתי, פשוט לקחת את הדברים שהייתי אמורה לקחת. דברים שהייתי צריכה לשים לב אליהם יותר, או להיות במוח פתוח אליהם.

היה הרבה דברים טובים. הסדנה הרגישה מאד אינטנסיבית בקטע טוב. אני אוהב להתרגש, אני לא זוכר את כל התרגילים שעברנו, אני זוכר שממש היה כיף לבקש את מה שאני רוצה, בידיעה שאומרים לי כן או לא. כל התרגול עם הבקשות היה אשש. וזה הדבר הראשון שעלה לי לראש כשחשבתי על הסדנה. היה גם את כל התרגול עם הכוונות שגם תרם לחוויה.

הסדנה מאד מקרבת בינך לעצמך, לבין שאר המשתתפים. זה מרחב לחקירה למידה וניסוי, אני מאוד אוהב את האווירה ואת האפשרויות הנוצרות במרחב הזה. ממש נהניתי, ואני ממליץ בחום ממש על הסדנאות של אופק והן בפרט על הסדנה הזאת (קשר ככלי מעצים) סדנה מדהימה. תודה לך אופק.

אני זוכר שנהניתי מ-איך שהעברת את זה. השילוב בין המידע לבין המשחקים וההפעלות, אהבתי שזה היה מאד אקטיבי ויישומי. זה היה מאד מעניין, וזה היה מעניין להשתתף בזה. מאד מעניין לראות איך אנשים רואים את הדברים האלה ואיך הם מתנהלים.

תכלס היה לי מעניין ונחמד. זה עבר בצורה שאנשים שיתפו פעולה, והמבוכה הייתה קטנה באופן יחסי לנושא, אז זה עבד טוב. אני זוכרת שההתבוננות בצורה מינית אחד כלפי השני והשנייה, זה היה ממש משנה תפיסות עבורי.. יצאתי מרוצה, זה ממש היה טוב.

מאד הפתיע אותי שזה היה יותר תרגילים ויותר מעשי מאשר עיוני. ואגב, הכלי של להוציא איזו שהיא אנרגיה מסוימת ולשחרר אותה, להוציא את הרגש לפעמים, לדבר לפעמים בג'יבריש אם צריך, זה משהו שגם לקחתי איתי.

זוכרת הרגשה ממש טובה, הרגשתי שקיבלתי הרבה כלים. הרגשתי הרבה צורך לשתף את הבן זוג שלי ועוד חברה שכן רצתה לבוא. ממש הייתה התלהבות בסוף הסדנה, אני זוכרת שבכללי היה ממש טוב.

ממש אהבתי את מה שעשית של הדיאלוג מול המראה. ואני חושב שעם זה המשכתי קצת לנסות את זה, אבל לא יותר מזה. האמת נורא נהניתי, קיבלתי כיף ואני נורא אוהב את זה. זה מחמאה יותר מהכל.

הרבה רגשות, כי הסדנאות האלה מאד חווייתיות. הרבה רגשות ומחשבות מאד מסוימות, זה פותח דברים לחשוב עליהם קצת יותר. עוד זווית לחשוב על נושאים שהם רגישים ושבדרך כלל או שלא נוגעים בהם. זה היה פותח..

סדנה מומלצת ביותר, שווה המון בעיניי. יש תרגילים שאני יכולה ואמשיך ליישם בבית. מעבר לזה, תמיד כיף לפגוש עוד אנשים, חיבור וחוויות.

אני זוכרת שיצאתי במלאות, יצאתי מאושרת, יצאתי באנרגיה טובה. וגם התייחסתי אל עצמי בצורה קצת אחרת אחר כך.